אז בואו נתחיל בקצת סדר- מה היא ההגדרה של חמאה? בקוסמטיקה טבעית כמובן שלא מדובר על חמאה שמיוצרת מחביצת הגבינה אלא נגזרות של המונח "חמאה" שאלו מגוון ממרחים עתירי שומן מן הטבע, כגון: חמאת בוטנים, חמאת שקדים, חמאת קוקוס, חמאת קקאו ועוד. כדי להפיק את החמאות הצמחיות צריך משאבים רבים של פירות, או זרעים ובתהליכי ההכנה של חמאות אלו מושקעים הרבה עבודה וזמן. מה שאותי תמיד סקרן זה אם אפשר לאכול את החמאות האלו כי כשאני רוקחת איתן הן נראות כל כך מזמינות וריחניות שממש בא לי לנגוס בהן. אז התשובה פה היא כן ולא למה? כי בשביל לאכול משהו אנחנו חייבים לדעת שהוא למאכל וכשאני קונה חמאות לשימושים של רוקחות אפילו אם הן אורגניות לא בטוח שהן עברו את בדיקות התקן המתאימות בכדי להיות "מוצר למאכל" ולכן צריך להסתכל טוב טוב על התוויות. באפריקה כן מבשלים ומטגנים עם חמאת שיאה וחמאת הקקאו היא בהחלט דבר אכיל, אבל זה תלוי במוצר שקניתי, וכל מוצר לגופו. אז אלא אם כן מצויין בפירוש שזה משהו אכל, לא ננסה לטעום אותו.
עכשיו נחזור לרוקחות ונכיר שלוש חמאות חביבות ואהובות עלי מאוד ושמן צמחי רווי אחד: חמאת שיאה, חמאת קקאו, חמאת קוקוס ושמן קוקוס.
בשביל להכיר את עולמה של חמאת השיאה אנחנו חוזרים לאפריקה, לסאוונה היבשה שמשתרעת מסנגל ועד סודן שם גדל עץ השיאה, בפי המקומיים "עץ החיים". עץ גדול זה מניב פירות דמויי שזיפים ואת החמאה מפיקים מהציפה שעוטפת את הזרעים שלו.כמו באפריקה גם אנחנו נשתמש בה בשביל להזין את העור ולהגן עליו. היא מכילה חמש חומצות שומן, ויטמינים ומינראלים. אפשר למרוח אותה ישירות על השפתיים ועל פטמות סדוקות או כל אזור אחר שנרצה. היא מכילה גם נוגדי חמצון ומשמשת לטיפול במגוון בעיות עור הנובעות מיובש. חמאת השיאה האורגנית,זו שמוכרים ב"טבע הגליל" היא בעלת צבע צהבהב וריח אגוזי אופייני שצריך להתרגל אליו. לפעמים היא אף תכיל גרגירים קטנים שנספגים בעור לאחר המריחה.כל התכונות המובהקות הללו רק מראות לנו שהיא באיכות טובה ומביאה איתה את השפע של הריפוי שטמון בה. כמובן שאם נרצה להוסיף לה עוד שמנים וריחות נוכל להמיס אותה בעדינות "בבן מארי" ולערבב איתה מה שחפצנו. לאחר התקררות היא תחזור להיות מוצקה. ברשימת חומרי הגלם של "טבע הגליל"תוכלו למצוא חמאת שיאה מעולה למכירה.
חמאת קקאו- במקרה הזה ממש ממש נכון להגיד "טוב מראה עיניים" ובעיקר רחרוח אף. חמאה בצבע צהוב בהיר, ריחנית ורכה למגע שנוצרת בזמן תהליך ההכנה של השוקלד כשמוצקי הקקאו וחמאת הקקאו מופרדים. יש לה נקודת התכה נמוכה ולכן היא נימוחה בפה ברגע שטועמים אותה. היא מגיעה מחוף השנהב ומכילה חומרים שנקראים פנילאתילאמין וטרטופאן ששניהם משפיעים על תחושת האהבה ועל מצב רוח לטובה. בתעשיית הקוסמטיקה הטבעית היא מעולה לשילוב בחמאת גוף עשירה, כמשפרת גמישות ואלסטיות של העור.היא מכילה נוגדי חמצון וחיי המדף שלה ארוכים. נפוצה בעולם הקוסמטיקה בתוך סבונים טבעיים, קרמים ומוצרי טיפוח לעור ולשיער.
חמאת קוקוס- מיוצרת מהבשר של אגוזי קוקוס בוגרים. ההבדל העיקרי בינה לבין שמן הקוקוס הוא שהיא מכילה את כל הבשר והסיבים התזונתיים של אגוז הקוקוס בניגוד לשמן הנקי. היא כן מכילה שומנים רוויים/חומצות שומן בינוניות שמתעכלות בקלות.ובנוסף סיבים שמשפרים את העיכול. בקוסמטיקה הטבעית היא בעיקר מרכיב חשוב בהכנת סבון אבל היא גם נפלאה לעור וטובה לשימוש במצבים של עור יבש במיוחד.
שמן קוקוס - אחרון חביב ברשימה הוא שמן טעים שעלה לכותרות לפני כמה שנים כשומן רווי שמתאים לבישול שאינו מזיק לבריאות הלב וכלי הדם, (דבר זה לא הוכח מדעית). זה שמן שעוטף את העור וסופח רעלים ופסולת מהעור (וגם מהשיניים) והשימוש בו בקוסמטיקה הטבעית מאוד מומלץ. בגלל שהוא מקבוצת השמנים הרוויים הוא מוצק בטמפרטורת החדר אך יכול להינמס בימים בהם הטמפרטורות מטפסות. כמו בשמנים הצמחיים האחרים אנו תמיד נעדיף שמנים שנכבשו בכבישה קרה וללא תהליכי זיכוך. השמן מיובא מהפיליפינים ואינו יקר במיוחד. שמן קוקוס נחשב כמסנן קרינה ודומה בהרכבו לקולגן שנמצא בשיער שלנו. נמצא אותו כמקציף בסבונים, במתכונים למוצרי טיפוח טבעיים לשיער, בדיאודורנטיים ובקרמים לפנים ולגוף.
דבר שחשוב להבין לגבי שמנים וחמאות הוא שהם משמשים כממצקים, הווה אומר שאם אני רוצה להשתמש בשמנים צמחיים שאינם רוויים ואינם מוצקים כגון שמן שקדים, שמן אבוקדו, שמן זית וכדומה אבל אני מעוניינת לקבל מרקם יותר משחתי ומוצק אני חייבת להוסיף להם חומר "שמתחבר" אליהם בקלות וכשהם מתקררים אקבל מרקם מוצק יותר. אבל אז בטח תשאלו, מה? צריך לסוע עד לחוף השנהב ולפיליפינים בשביל זה? אין פתרונות יותר אקולוגיים וברי קיימא פה, בארצנו היבשה והים תיכונית? ובעוד אתם מהרהרים בסוגייה דבורה קטנה תעופף ותזמזם מולכם בחיננניות רבה ותרמוז לכם את התשובה...שעליה ארחיב במאמר הבא
הכותבת היא דבורה וינשטיין לוין גננית ומטפלת בגינון, הרבליסטית קלינית, רוקחת טבעית ומנחת סדנאות ליקוט ורוקחות טבעית.
dvorah.co.il אתר
פלאפון 0524890837 - קליטה בווטס אפ בלבד
ולמה זה חשוב לי, ומה הקשר בין האוכל שאותו אני אוכלת לבין מוצרי קוסמטיקה וטיפוח?
העור שלנו הוא איבר ספיגה אשר דרכו עוברים החומרים אשר בתכשיר לתוך מחזור הדם שלנו, ולכן לא הייתי רוצה למרוח על עורי חומרים שלא הייתי יכולה לשתות או לאכול. כשאני מקרצפת, מסבנת, מורחת אני מזינה את הגוף שלי דרך העור.
בנוסף העור הוא איבר אשר אחראי על אחד ממנגנוני ניקוי הרעלים הטבעיים של גופנו. דרך הזיעה הגוף פולט רעלים אורגניים ועל כן לא הייתי רוצה לאטום את בלוטות הזיעה שלי.
אבל לפני הכל חשוב שנבין מה אנחנו רוצים ממוצרי הקוסמטיקה שלנו: אני משערת שראשון ברשימה יהיה אפקטיביות- שהמוצר יענה על המטרה שלשמה הוא נרכש. אחר כך אנו נרצה שהמוצר יריח טוב, שהמרקם שלו יהיה נעים, שיהיה בטוח לשימוש, שהוא יישמר לאורך זמן וגם כמובן שלא יהיה יקר מידי. הרבה דרישות מדבר כזה קטן לא? על מטרות אלו מנסות חברות הקוסמטיקה והתמרוקים הגדולות לענות בדרך שתעלה להם כמה שפחות. בתהליך הזה יש הרבה פשרות שקשורות לאיכות החומרים שבהם משתמשים ובמידת הבטיחות שלהם כשמשתמשים בהם בטווח הארוך. חומרים אלו לרב סינתטיים ורעילים כגון תוצרי תעשיות הנפט וחומרי שימור למינהם. ישנם כבר חומרים בתעשייה זו שהוגדרו כמסוכנים על ידי המדע.
ואיך היו עושים את זה פעם, טרום המהפכה התעשייתית ומהפכת המדע? פעם הכל היה מסתורי יותר, אבל במובן הטוב. ישנם סודות אשר עד היום, עם כל האמצעים העומדים לרשות המדע טרם הצליחו לפצח כמו למשל כיצד הפיקו את בשמי מור האפרסמון. בושם זה היה נחשב כמתנה יוקרתית ויחידת סגולה של מנהיגים ליקירהם בתקופת בית ראשון ושני. בארץ ישראל על מנת לצור חומרים מקציפים לסבון היו משתמשים בפקעות הרקפת המצויה אשר מכילה ספוניניים (מזכיר את המילה סבון?) במצריים על מנת לטפח את עורה קליאופטרה היתה משתמשת בסודות הצמחים והשמנים הצמחיים שהיו ידועים לפרעונים. אחד הצמחים האהובים עליה היה צמח האלוורה אשר מכילה מוצילגיים, חומרים ריריים טבעיים המסייעים לשמור על לחות טבעית של העור ולמנוע יובש. בשביל לשמר את המשחות והמרקחות היו משתמשים בשמנים אתריים מחטאים רבי עוצמה כגון לבונה ובנזואין ובשמן נבט החיטה ומינראלים.
לעומת זאת היום בבואנו להבין כיצד מכינים מוצרי קוסמטיקה וטיפוח אנחנו נתקלים ברשימה של חומרים שהם בעצם רעלים: פטרולטום(שמן מינרלי), איזופורפיל, פרופילן גליקול, פראבנים, טלק, MDE , סודיום לאוריל סולפט - SLS (חומרים מקציפים) ועוד. חומרים אלו באים לקדם פונקציות שונות בהכנת המוצר הקוסמטי. לצערנו בריאות הציבור נמצאת לעיתים קרובות בתחתית רשימת סדרי העדיפויות של חברות אלו.
אז מה עושים כאן ועכשיו כדי ליצור שינוי בהרגלי הצריכה והקנייה שלנו של מוצרי קוסמטיקה וטיפוח המשפיעים באופן ישיר על בריאותנו? קודם כל צוברים ידע והבנה על מנת שהמילים המוזרות שברשימת המרכיבים יהיו מובנות יותר. נדע שהמילים אתיל, בוטיל, מותיל הם לא שמות של ילדים חמודים שמשחקים תופסת. אלו שמות של חומרים סינתטיים מקבוצת הפראבנים שמטרתם לשמר ולהאריך את חיי המדף של הקרם שלנו. כשנחקור עליהם יותר לעומק נגלה שהם נחשדים כמעלי סיכון לתחלואה בסרטן השד כאשר נעשה בהם שימוש ארוך טווח. וכשהמילה התמימה parfum (בושם) תופיע מולי בתכשיר שאני שוקלת לרכוש אדע שעשויים להיות בו מאות כימיקלים שונים בעלי ריח מלאכותי. אז יהיה לי יותר קל להחזיר את המוצר למדף על אף ריחו המתעתע ועמידותו. אבין שבדיאודורנט שלי איני מעוניינת שיהיו חומרים רעילים אשר ייכנסו ישירות לגופי דרך בלוטות הלימפה שלי ושאיני מעוניינת לחסום את נקבוביות הזיעה שלי על ידי דבקים ואלומיניום. כשאני מינה את זה קל לי יותר להתמודד עם מוצרי הקוסמטיקה הטבעית, אשר הם שונים כל כך מהתכשירים בהם אנו משתמשים מהילדות ועד היום.
כהרבליסטית, גננית, רוקחת ואשת אדמה אני יודעת כמה יפים ופשוטים הדברים שנמצאים סביבי ומותר, מותר בם לנגוע. אני יודעת שמעלי ופרחי הרוזמרין ווהורדים מפיקים שמן אתרי ריחני וטהור. אני יודעת שפרחי הלבנדר הם כל שנדרש כדי לייצר שמן ריחני ומרפא. אני זוכרת שמשמן הזית האורגאני שהופק במשק סבי וסבתי ז"ל היינו מכינים סבון נהדר וטבעי. ואני יודעת שיש אנשים טובים באמצע הדרך שמקימים מפעלים כמו "טבע הגליל" שבקורנית. במפעל זה מחוייבים לשקיפות מוחלטת מול הצרכן, משתמשים בכל הטוב שיש לטבע הגלילי להציע ומפתחים מוצרי קוסמטיקה ובריאות אשר קולעים למטרה של טיפוח העור, הגוף והבריאות בצורה הטבעית והפשוטה ביותר. רשימת הרכיבים של הסבון גוף הנוזלי שלהם מכילה בסך הכל 7 מרכיבים: מים, שמן זית, שמנים אתריים, אשלגן הידרוקסידי, סודיום לקטט (מלח צמחי מחומצת חלב) שמן קוקוס, אה! ובל נשכח את המרכיב החשוב ביותר, החיוני לכל תהליך מרפא בחיים: אהבה
הכותבת היא דבורה וינשטיין לוין גננית ומטפלת בגינון, הרבליסטית קלינית, רוקחת טבעית ומנחת סדנאות ליקוט ורוקחות טבעית.
dvorah.co.il אתר
פלאפון 0524890837 - קליטה בווטס אפ בלבד
אנחנו חיים במזרח התיכון החם...האמת, לפעמים אפילו חם פה מידי. אבל האקלים הזה מאפשר גידולים של פירות וזרעים הזקוקים לחום רב על מנת להבשיל כגון זיתים,ענבים, חמניות, שקדים, סומסום, קצח ועוד. לכל שמן ושמן יש את היחודיות שלו ואת המשחות שלהן הוא יתאים יותר או פחות. שמנים צמחיים בכבישה קרה הם לא תמיד זולים אך אפשר לרכוש אותם בכמויות גדולות יותר ואז המחירים יורדים בהתאמה. הם בדרך כלל מאוחסנים בבקבוקי זכוכית כהים ויכולים להישמר עד שלוש שנים במקום חשוך וקריר, למניעת התחמצנות.
נתחיל בקיסר המקומי, חביב הקהל של כל העדות וכל המינים שכה רבות נאמר עליו אך תמיד קצרה היריעה מלהכיל את שלל סגולותיו:שמן זית, בכבישה קרה כמובן כי בכבישה קרה לא מאבדים את כל המרכיבים שלו כגון ויטמיני האי והאיי והמינראלים.
עץ הזית, עץ מקומי שהוא אחד משבעת המינים מספק באזורנו מזון, רפואה ושמנים בארבעת אלפים השנים האחרונות ומוזכר בתנ"ך לראשונה בסיפור היונה של נוח. השמן שלו כיכב בסיפור המרד החשמונאי והוא מוזכר בהקשר למנהגים שונים הקשורים למאור,אכילה,רפואה ופולחן כגון בטקס משיחת המלך והכוהן ומשיחת כלי המקדש. יתרונותיו של שמן הזית הן: מרכך את העור, מטפל באקזמות, קשקשים וסבוריאה, גם בלקיחה פנימית וגם חיצונית זאת בגלל חומצות השומן הבלתי רוויות שלו שהן אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון וחיידקים. בפולקלור היה מקובל להשתמש בו לטיפול בדלקות אוזניים, כאבי שרירים, כאבי בטן, לטיפוח השיער והכנת סבונים. הוא שמן מצויין להשריית צמחים מקומיים כגון אזוב, מרווה וטימין ומעולה לשימוש בתקופת החורף, כיוון שהוא שמן עשיר וכבד ומתאים למשחות וקרמים כשהעור יבש מאוד וזועק להזנה. "בטבע הגליל" הוא המרכיב השומני המרכזי בסבון המוצק והנוזלי.
השמן השני והמקומי שלנו הוא שמן שקדים- זה שמן שמופק מהזרעים של השקד המתוק. הוא מכיל ויטמיני איי ואי ואבץ ונחשב לשמן הכי היפו אלרגני שיש הווה אומר שהוא מאוד בטוח לשימוש ויהיה השמן בחירה שלנו כשאנחנו מטפלים בתינוקות או באנשים היפוסנסטיביים,בעלי רגישות גדולה בעור ובכלל. מבחינת מרקם הוא קליל יותר משמן זית ועבור אנשים מסויימים יש לו עוד יתרון חשוב על פני השמן זית וזה שהוא כמעט ונטול ריח. ההתוויות שלו רבות והן: אקזמה ופסוריאזיס, הבהרה של כתמים שחורים מתחת לעיניים (בגלל תכולת האבץ שבו). הוא משמש לטיפול בצלקות וסימני מתיחה ומקל על גירויים. אם עוד אין לכם שמן שקדים בבית, זה הזמן לרכוש כמות נאה ולהתחיל להתיידד איתו (ניתן להזמין גם פה באתר).
שמן זרעי ענבים- גם הוא מיוצר מהגפן, המלכה של שבעת המינים אשר מספקת לנו משקה חביב ומשמח בשם יין ופירות מתוקים ונהדרים.בתוך הפירות המתוקים הללו יש זרעים שאולי כדאי שרגע לפני שאנחנו יורקים אותם נדע להעריך את סגולותיהם הייחודיות ולדעת שהם מקור לאחד מהפיטוכימיקליים הנחשקים ביותר בטבע: הרסברטרול. חומר זה הוא נוגד חמצון חזק מה שאומר שהוא מאט הזדקנות של דברים, כגון תאי עור. מזרעי ענבים מכינים גם כמוסות לבליעה אשר נחשבות כ"אנטי אייג'ינג" ותורמות להפחתת רמות הכולסטרול בדם ולעוד מגוון בעיות פיזיות. שמן זרעי ענבים טוב הן למאכל והן לקוסמטיקה זאת בתנאי שהוא יוצר בכבישה קרה אשר מונעת התחמצנות ושלא השתמשו בתהליך ההפקה שלו בחומרים כימיים למיצוי השמן, כמו הקסאן. שמן טוב יהיה בעל צבע ירוק וריח אופייני המזכיר קצת יין. בשמן זרעי ענבים תכולה גדולה של ויטמין אי ולכן הוא עמיד בחימום בטמפרטורות גבוהות ומגן על תאי הגוף והעור. האומגה שש שנמצאת בו עוזרת להפחית דלקתיות בעור. שימוש נוסף שאפשר לעשות בו זה למרוח אותו על עור הקרקפת כמסיכה לשיער שעוזרת לטיפול בקשקשים. הוא שמן שמזין את העור, ניטרלי בריחו ונספג בגוף בקלות, לא פלא שהוא שמן הבחירה של הקוסמטיקאית שלי!
אז עכשיו אחרי שהשכלנו קצת ונפתח לנו התיאבון לגלות עוד על השמנים המצוינים האלו הבה נתחיל לבשל ולרקוח, באהבה.
אז בואו נעשה רגע סדר כדי להבין למה השימוש בדיאודורנטים טבעיים הוא הכרחי ואף חיוני לבריאות התקינה של גופנו: בתי השחי הם אברים אשר דרכם מופרשת הרבה זיעה אשר בין השאר תפקידה לנקות ולנקז רעלים ופסולת מגופנו. בנוסף בבתי השחי ממוקמים חלק מקשרי הלימפה של גופנו. מערכת הלימפה היא שליחה של מערכת החיסון שלנו אשר פועלת על מנת לאזן את מערך החלבונים בגופנו על ידי סילוק עודפי החלבונים מהרקמה הבין תאית ובנוסף היא אחראית על הולכת תאים של מערכת החיסון אל כלי הדם והאברים. אם כך מדובר באזור בגוף אשר הוא כמו "תחנת רכבת" המוליכה חומרים לתוך הגוף וגם "תחנת פסולת" אשר מנקזת החוצה רעלים. בדיאודורנטים הקונבנציונאלים משתמשים בנוגדי הזעה על בסיס אלומיניום שיחד עם המלחים שבזיעה שלנו מתגבשים לכדי ג'ל שחוסם ומייבש את בלוטות הזיעה האפוקריניות אשר הן בלוטות הזיעה שמדיפות ריח. בדיאודורנט רגיל גם נמצא את ידידנו הפארבנים והטריקלוזונים כחומרים משמרים ומייצבים. אז נכון המחקרים אינם חד משמעיים לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של חומרים אלו כשהם נכנסים לגופנו. אבל הפארבנים כן נחשבים כמכילי אסטרוגן (מה שלא רצוי באזור רקמת השד) ואלומיניום כן מקושר להרעלות, סרטן השד ואלצהיימר. זוכרים את תחנת הרכבת ואת תחנת הפסולת שלנו? איך נראה לכם שהם מרגישות? אז למרות חומרי הבישום המלאכותיים שיש במוצר הזה בואו נודה ש: "Something here smells fishy".
אז למה קוראים למאמר "שיחה כנה מאף לאף"? בעיקר בגלל שכולנו יודעים עד כמה ריחות הגוף שאנחנו מדיפים וריחות הגוף של סביבתנו הוא נושא מורכב ורגיש ולא בכדי. היום יש תחום מדעי שלם אשר חוקר את הקשר שבין ריחות גוף לכימיה בין אנשים. החוקרים המובילים בתחום אף פיתחו אתר הכרויות אשר מבוסס על התאמה רומנטית בעקבות מיפוי ההעדפות של ריחות שונים של החברים באתר. אותו תחום מחקר מנסה למנף את הממצאים השונים ואת המידע שאסף גם בשביל לשפר הצלחה של אנשי עסקים ומכירות. גם אנחנו, כמו כל החיות מתקשרים בינינו באמצעות ריחות ולכן גם כל כך חשוב לנו להרגיש נעים עם ריחות הגוף שאנו פולטים ומריחים. אז איך דיאודורנט טבעי יכול להתגבר על האתגר הזה? כמו תמיד בפשטות וביעילות!
ריחות- הכי חשוב...יספקו לנו השמנים האתריים שניחוחם טוב וחזק.
את ה"מלחמה" בכמות החיידקים - יעשו המרכיבים נוגדי הבקטריות והמחטאים שבתוך השמנים האתריים והסודה לשתיה ללא אלומיניום.
מרקם - בטבע הגליל הדיאודורנט הוא בעל מרקם נעים ורך בזכות שמן הקוקוס והחמאות שבו. יש גם דיאודורנטים נוזליים שאפשר לצור בקלות ולאחסן בבקבוק שפריץ,או רול. בקיצור השמיים הם הגבול.
וכיצד משתמשים? אני זוכרת שאופן השימוש היה אחד המכשולים הגדולים מבחינתי כשהתחלתי להשתמש בדיאודורנט טבעי. לא הבנתי מי נפל פה על השכל, אני או הם? היה נראה לי מוזר למרוח את הדיאודורנט המוצק בעצמי במקום הרול המחליק המוכר והחביב...כן זה הרול משנות נעוריי. אבל לאט לאט התרגלתי. מצאתי שזה נעים לי לחוש את האצבעות שלי כשהן לוחצות בעדינות על בתי השחי שלי...התחלתי לאהוב את ההרגשה ולהתחבר לעצמי ולגופי דרך הפעולה הפשוטה והיום יומית הזו. אם זה בכל זאת קשה לכם אפשר להשתמש במקל קטן מעץ שיעזור. מספיקה לי כמות קטנה מהדאודורנט על פני בית השחי בכדי להרגיש מוגנת ורעננה למשך יום העבודה שלי. אז זה כל הסיפור? כן. כי שוב אנו למדים...בקוסמטיקה טבעית תמיד פשוטים הדברים ויפים, ומותר ומותר בם לנגוע.
הכותבת היא דבורה וינשטיין לוין גננית ומטפלת בגינון, הרבליסטית קלינית, רוקחת טבעית ומנחת סדנאות ליקוט ורוקחות טבעית.
זוכרים שכשהייתם קטנים הייתם מכינים שיקויים ותרופות מכל מיני זרעים, צמחים וחומרים? ותמיד הריח הנעים התחמק והצמחים התעפשו והתחמצנו...כל זאת למה? כי טיבם של ריחות הוא להתנדף ולהתפזר. תכונה זו של ריחות הצמחים היא זו שלמעשה מגדירה את קבוצת החומרים שנקראת בלשון העם "שמן אתרי". זו היא קבוצה נעימה וריחנית במיוחד מתוך קבוצות החומרים השונים שיש בצמחים (פיטוכימיקלים) אשר נקראת "פנולים". הסיבה שקוראים לה בטעות "שמן" היא כיוון שהיא נפרדת מן המים בתהליך הזיקוק של הצמחים וצפה כלפי מעלה. בגלל אופי התרכובת היא מסיסה בשמן ולא במים, אם כי אפשר לערבב שמנים אתרים עם פאזות מימיות בתנאי שמערבבים את התערובת ממש לפני השימוש כדי שהשמנים יתפזרו במים. "בטבע הגליל" אין מוצר שלא מכיל שמנים אתריים. הם משמשים כמקור היחידי לריחות הנעימים והמופלאים של כל המוצרים. הריח יכול להיות ממריץ ומעורר, כמו ריח עשב הלימון שבסבון גוף הנוזלי או מרגיע ומעורר חושניות כמו ריחות הגרניום והלבנדר בקרם הלילה. לשמנים אלו יש גם תכונות תרפויטיות שחודרות לעור ולגוף כשמשתמשים במוצרי הקוסמטיקה והטיפוח של טבע הגליל.
ועכשיו הרשו לי לצייר לכם תמונה מילדותי שנחרטה בי כשהתבוננתי איך סבי היקר מכין שמנים אתריים במעבדתו הפרטית:
דמיינו איש זקן, קרח, נמוך ונמרץ יושב אל שולחן כשגבו מופנה אליכם. מולו יש בקבוק זכוכית ענקי שבתוכו מים מבעבעים...הבקבוק מחובר באמצעות צינור דק מזכוכית לסיר נחושת גדול. באויר יש ניחוח רוזמרין חזק. בתוך הסיר מים רותחים שבהם מתבשלים קצוות של ענפי ופרחי שיח הרוזמרין,"טל הים". האדים זורמים אל בקבוק הזכוכית הענקי דרך הצינורית, מתקררים והופכים חזרה לנוזל. לאט לאט כעבור שעה ואף יותר, בחלק העליון של הנוזל מתחילה להיווצר ולצוף שכבה דקה שצבעה שונה משל המים. זו שכבה יקרה מאוד של חומר ולחומר הזה קוראים שמן אתרי. המדען המסור פותח בזהירות ברז קטן שדרכו מתנקזים עודפי המים. לבסוף הוא מוזג דרך משפך קטן בתנועות זהירות ומדוייקות את שכבת השמן המועטה שנוצרה לתוך בקבוקי זכוכית כהים וקטנים. כשהבעת סיפוק על פניו הוא כותב על המדבקה: "שמן אתרי רוזמרין רפואי" מריח ומחייך.
ואיך אתם יכולים להנות מסגולות המרפא של השמנים האתריים? הרי לא לכל אחד יש מערכת מורכבת כזו באמתחתו!
ראשית כשאתם קונים מוצרים ריחניים של "טבע הגליל" אתם מקבלים מנת ריח אמיתית של שמנים מהטבע, שחודרת אליכם בדרך פשוטה בטוחה וישירה. אפשר גם לקנות שמנים אתריים באתר שלנו ומבער ולהתחיל להתנסות בהפצת ניחוחות מרפאים בחלל הבית והמשרד.
אפשר לשפוך חמש טיפות של שמן לאמבטיה שלכם בסוף יום מפרך.
עוד דרך ממש נוחה לשימוש בהם היא בעיסוי: מוסיפים שמן אתרי שבחרתם לשמן "נשא" כגון שמן שקדים, במינון נמוך של אחוז אחד עד שניים מתוך התערובת. על מנת לעשות זאת התייעצו עם מביני דבר כדי להתאים לכם את השמן הרצוי. אלו רק אחדות מיני הדרכים הרבות בהם שמנים אתריים יכולים להפוך לחלק מחייכם.
ולסיכום: שמנים אתריים הינם מיצוי של תרכובות כימיות הנמצאות בכמויות קטנות בצמחי מרפא, אלו תרכובות בעלות תכונות מרפא וסגולות רבות. כדאי להשתמש בשמנים אתריים ביום יום ולקנות חומרי קוסמטיקה וטיפוח טבעיים המכילים שמנים אלו. בנוסף אפשר ורצוי להשתמש בארומותרפיה על בסיס יום יומי במידה ולומדים את הנושא ואיך נכון לעשות זאת. תמיד תמיד תזכרו שאלו חומרים מרוכזים ובעלי השפעה חזקה על הגוף ולכן צריך לדעת איך מתי ולמה להשתמש בהם. מצבים בהם יש לנקוט זהירות יתרה הם: כשמטפלים בתינוקות וילדים קטנים, בהריון, באם אתם סובלים מבעיות רפואיות כרוניות כגון יתר לחץ דם ואם אתם סובלים מאלרגיות או מטופלים בטיפול תרופתי רפואי קבוע או פסיכיאטרי.
ועכשיו אחרי שאמרנו כל זאת טפטפו כמה טיפות של שמן פטצ'ולי, נרולי ואשכוליות למבער, שימו מוסיקה טובה, עיצמו את העיניים ותפליגו למחוזות רחוקים. זה בחינם!